לרשימת מינים של משפחת הזיבליתיים בישראל לחצו כאן
מבוא לעולם הזבליתיים
הזבליתיים (Scarabaeidae) הם אחת המשפחות המגוונות והמוכרות ביותר בסדרת החיפושיות. המשפחה כוללת מגוון עצום של מינים, החל מחיפושיות קטנות וצנועות למראה ועד לחיפושיות גדולות ומרשימות בעלות קרניים, צבעים מטאליים ומבני גוף יוצאי דופן.
הזבליתיים נפוצים כמעט בכל היבשות ומאכלסים מגוון רחב של בתי גידול, ובהם יערות, שטחי עשב, מדבריות, אזורים חקלאיים ובתי גידול ים-תיכוניים. גם אורחות החיים שלהם מגוונים מאוד: מינים מסוימים ניזונים מגללי בעלי חיים, אחרים מבקרים בפרחים, וישנם מינים הניזונים משורשים, עלים, פירות, חומר אורגני מתפרק ופטריות.
משפחת הזבליתיים כוללת מספר קבוצות אבולוציוניות גדולות, המסווגות באופן מסורתי לתת-משפחות, ובהן Scarabaeinae, Aphodiinae, Melolonthinae, Rutelinae, Cetoniinae, Dynastinae וקבוצות נוספות. הסיווג והקשרים האבולוציוניים בין הקבוצות ממשיכים להיחקר ולהתעדכן.
כיצד מזהים זבליתיים?
לזבליתיים שילוב של מאפיינים אנטומיים המייחד אותם. לרבים מהם גוף סגלגל, קמור וחסון, רגליים חזקות ומחושים המסתיימים במעין מניפה של לוחות קטנים ונעים. הלוחות הללו יכולים להיפתח ולהיסגר ומאפשרים לחיפושית לקלוט אותות כימיים מהסביבה. יכולת זו חשובה במיוחד באיתור מזון, בתי גידול מתאימים ובני זוג.
רגליהם הקדמיות של מינים רבים מותאמות לחפירה. השוקיים הקדמיות רחבות ולעיתים מצוידות בשיניים חזקות, המסייעות לחיפושית להזיז אדמה, לקבור מזון ולבנות מחילות וחדרי רבייה.
בחלק מהקבוצות קיימים מבנים מיוחדים המשמשים לתחרות בין זכרים. אצל חיפושיות קרנף ניתן למצוא קרניים מרשימות, ואילו אצל מיני זבליות מסוימים הזכרים מתאפיינים בקרניים, בליטות או מבני ראש מוגדלים המשמשים למאבקים עם זכרים אחרים.
למרות המאפיינים המשותפים, הזבליתיים מציגים שונות גדולה מאוד בצורת הגוף, בצבעים ובאורחות החיים, והם מהווים אחת הקבוצות המעניינות ביותר בסדרת החיפושיות.
מחזור החיים של הזבליתיים
בדומה ליתר החיפושיות, גם הזבליתיים עוברים גלגול מלא הכולל ארבעה שלבי התפתחות.
הזחלים, המכונים דרנים, מתאפיינים בדרך כלל בגוף רך ומעוקל בצורת האות C, ראש מפותח ושלושה זוגות רגליים בחזה. הם ניזונים וגדלים תוך כדי מספר התנשלויות. הזחלים של הזבליתיים מאופיינים במגוון אורחות חיים. רבים מהם חיים מתחת לפני הקרקע וניזונים משורשי צמחים, חומר צמחי מתפרק, קומפוסט וחומר אורגני אחר. זחלים של מינים אחרים מתפתחים בגללים, בעץ מתפרק או בבתי גידול ייחודיים נוספים. משך ההתפתחות עשוי להימשך מספר חודשים ולעיתים אף יותר מספר שנים. מועד הגחת הבוגרים קשור במקרים רבים לכמות המשקעים, לטמפרטורה ולזמינות המזון בעונות השונות.
חשיבותם האקולוגית של הזבליתיים
למינים רבים במשפחת הזבליתיים תפקידים חשובים במערכות האקולוגיות.
מחזור גללים: חיפושיות זבל רבות ניזונות מגללי יונקים ומשתמשות בהם גם כמקור מזון לצאצאיהן. הן קוברות את הגללים או מעבירות אותם למקומות אחרים, ובכך מסייעות למחזור חומרי הזנה ולהעשרת הקרקע.
שיפור הקרקע: חפירת מחילות וקבורת חומר אורגני משפיעות על מבנה הקרקע, על אוורור שלה ועל פיזור חומרי ההזנה.
פירוק חומר אורגני: קבוצות שונות במשפחה ניזונות מחומר צמחי מתפרק, פטריות וחומרים אורגניים אחרים, ובכך תורמות למחזור החומרים בטבע.
האבקה: זבליות פרחים ומינים נוספים המבקרים בפרחים ניזונים מאבקה, צוף או חלקי פרחים. במהלך הביקור הם עשויים להעביר אבקה בין פרחים ולתרום להאבקה.
קשרים עם צמחים: זחלים רבים ניזונים משורשים, בעוד שחלק מהבוגרים ניזונים מעלים, פרחים ופירות. מינים מסוימים עלולים להפוך למזיקים חקלאיים.
חלק ממארג המזון: הבוגרים והזחלים מהווים מקור מזון לציפורים, יונקים, זוחלים, דו-חיים וטורפים נוספים.
הזבליתיים בישראל
ישראל היא אזור מעניין במיוחד מבחינת מגוון הזבליתיים, בזכות מיקומה הגיאוגרפי במפגש בין האזור הים-תיכוני, האזור הסהרו-ערבי ואזורים ביוגאוגרפיים נוספים. המגוון האקלימי והטופוגרפי של ישראל מאפשר קיום של מגוון רחב של מיני זבליתיים. ניתן למצוא אותם בחורשים ים-תיכוניים, בשטחי עשב, באזורים חקלאיים, בחולות החוף, בקרקעות חוליות, באזורים הרריים ובבתי גידול מדבריים. באזורים הצפוניים והמרכזיים מתקיימים מינים הקשורים לחורשים, לצמחייה עונתית, לפרחים ולקרקעות עשירות בחומר אורגני. באזורים הדרומיים, ובהם הנגב והערבה, חיים מינים המותאמים לתנאי יובש, למיעוט משקעים ולטמפרטורות קיצוניות. גם מישור החוף, בקעת הירדן, אזור ים המלח ורכסי ההרים בצפון הארץ מציעים בתי גידול ייחודיים ותנאים סביבתיים שונים.
ממצאים ארכאולוגיים מהלבנט הדרומי, ובכללם ישראל, ממחישים את חשיבותם ההיסטורית ואת השפעתם התרבותית של דימויי החיפושיות.
פעילות עונתית של זבליתיים בישראל
הפעילות של מינים רבים במשפחת הזבליתיים בישראל מושפעת במידה רבה מעונות השנה. באזורים הים-תיכוניים מינים רבים פעילים באביב, כאשר הצמחייה מתפתחת, הפריחה בשיאה ומקורות המזון זמינים. בתקופה זו ניתן לפגוש זבליות פרחים רבות המבקרות בפרחים שונים. מינים אחרים פעילים בקיץ, ולעיתים מופיעים למשך תקופה קצרה בלבד סביב השקיעה או בשעות החשכה הראשונות. במדבר עשויה הפעילות להיות קשורה במיוחד למשקעים ולתקופות שבהן זמינות המזון עולה באופן זמני. מינים מסוימים מגיחים בעקבות תנאים עונתיים מתאימים, בעוד שאחרים מותאמים לדפוסי פעילות שונים. היכרות עם דפוסי הפעילות העונתיים חשובה מאוד לתיעוד התפוצה ולמחקר הביולוגי של הקבוצה.
הקבוצות העיקריות במשפחת הזבליתיים
משפחת הזבליתיים כוללת מספר רב של תת-משפחות, שלכל אחת מהן מאפיינים ביולוגיים והתאמות ייחודיות:






