בעמוד זה מובאים כעת כל המינים מקבוצה זו הידועים מישראל – 19 מינים.

תת-משפחה זו (ממשפחת הזיבליתיים) מאופיינת בחיפושיות צבעוניות בגודל קטן עד בינוני. בעולם ידועים למעלה מאלפיים מינים כאשר שליש מהם באפריקה. החיפושית הכבדה בעולם שייכת לתת-משפחה זו (חיפושית גוליית ממרכז אפריקה). חיפושיות אלה ניזונות בשלב הבוגר בעיקר מפרחים (המינים הפעילים באביב) אך גם מפירות (אלה הפעילים בקיץ) וחלק מהמינים נחשבים מזיקים. הדרנים (=זחלים) חיים וניזונים ברקב צמחי (מתחת לאדמה בסמוך לשורשי צמחים או בערמות עלים מרקיבים) ובחללים מרקיבים של עצים (בעיקר נשירים). החיפושיות מעופפות היטב ובשעת מעוף כנפי החפייה נשארות סגורות. למרות מאמץ של יוצר האתר ושותפיו בשנים האחרונות ללמוד קבוצה זו (רוב המידע פורסם, חלקו בשלבים שונים של כתיבה) עדיין ישנם מינים שמעט מאוד ידוע עליהם ועל כן דיווחים מהשטח יועילו מאוד. המידע מצויין במינים הרלוונטיים בהמשך העמוד. בשנת 2012 פורסם ספר על נחושתניות של הלבנט ובו כל המידע שנאסף עד כה בישראל ושכנותיה ומגדיר בצבע. בהכנתו של הספר לקחו חלק טאוזין (צרפת), סבטינלי (איטליה) ויוצר האתר.

 נחושתנית שעירה* – Protaetia (Netocia) subpilosa dorchini  2006– החיפושיות פעילות מהמחצית השניה של מרץ ועד יולי (במקומות הגבוהים). הבוגרים ניזונים מפרחים שונים. הביצים מוטלות ברקב עלים וחומרים אורגניים באדמה. הבוגרים שעירים בצידם התחתון. באזור ישראל ולבנון מצוי תת המין dorchini ובארץ ידועים ממנו מופעי צבע שונים.

נחושתנית הקוצים – (Protaetia (Potosia) cuprea ignicollis (Gory et Percheron,1833  – החיפושיות פעילות מהמחצית השניה של מרץ ועד יולי (במקומות הגבוהים). הבוגרים ניזונים מפרחים שונים. הביצים מוטלות בחללים מרקיבים של עצים או ברקב עלים וחומרים אורגניים באדמה. הדרן (זחל) מתגלם בחדר התגלמות והבוגר מגיח מהגולם לקראת החורף אך נשאר בחדר ההתגלמות עד האביב. לעתים הבוגרים יוצאים לאויר ההעולם כבר בסוף הקיץ ואז הם ניזונים גם בפירות רכים בהיעדר פרחים מתאימים. בארץ מספר מופעים (בהם צבע החזה משתנה) אך הנדיר ביותר הוא מופע בשם camilla שידוע בנתים בארץ מפרט אחד בודד מעמק החולה (צילום מספר 3).

נחושתנית מגוונת* – (Protaetia (Foveopotosia) judith  (Reiche,1871 – קרוייה על שם יהודית התנ"כית. מין זה פעיל ביוני-אוגוסט וניזון מפירות בעלי קליפה רכה כמו ענבים ובכך עשוי להוות מזיק חקלאי. נכון להיום כל ניסיון הדברה נכשל (חקלאים שסובלים נזקים מוזמנים ליצור קשר לקבלת הדרכה למיגור).  למין מופעי צבע רבים (ירוק, כחול, אדמדם ועוד), חלקם קבלו בעבר שמות מדעיים אך אין להם תקפות מדעית. בצילום ניתן לראות בוגרים על אשכול ענבים באזור הצפון, בשל תנאים אופטימליים באזור הייתה התפרצות אוכלוסין (על האשכול המצולם היו למעלה משבעים פרטים!) שגרמה לנזקים בחקלאות המקומית.

נחושתנית החרמון* – (Protaetia (Netocia) vidua  (Gory et Percheron,1833 מין זה ידוע מהחרמון בלבד. הבוגרים נראים בעיקר במאי-יוני על תפרחות קוצים. כנפי החפייה בעלי משטח עם רכסים רבים שנראים היטב גם בעין ובכך המין שונה מהמינים הדומים לו. לרוב מופיעות נקודות קטנות מועטות על כנפי החפייה אך חלק מהפרטים שחורים לגמרי.

נחושתנית שחורה* – (Protaetia funebris funesta  (Menetries,1838 – מין שאינו נפוץ ותפוצתו טרם ידועה. הפרט המצולם נאסף בחרמון ברום 1700 מ'. מראהו קטיפתי מעט והוא קטן וצר מנחושתנית הלבנון. על כנפי החפייה רכסים עדינים. זיהוי ודאי בשטח דורש ניסיון רב עם שני המינים ולכן בדיקה גניטלית תחת בינוקולר מומלצת.

 נחושתנית הלבנון* – (Protaetia (Netocia) afflicta  (Gory et Percheron,1833 – המין הנפוץ מבין המינים השחורים והמעניין ביותר. תפוצתו כלל ארצית והוא מקיים באזור הלבנט ובישראל בפרט אוכלוסיות שונות המחולקות לתתי-מינים ומופעים שונים. בצילום מספר 3 מופיע פרט חי של תת-המין הנומינלי (המין כפי שתואר במקור) והוא הנפוץ ביותר. צילום 1 – תת המין servillii הידוע מסיני (והנגב על סמך פרט בודד). צילום 2 – תת-המין libani שהיה ידוע עד לאחרונה מהרי מול הלבנון בלבד. לאחרונה אסף יוצר האתר את הפרט המצולם באזור מדבר יהודה וסביר כי תפוצתו בארץ מגיעה צפונה. מופעים נוספים יועלו לאתר בהמשך. 

נחושתנית טרויאנית* – (Protaetia (Netocia) trojana galathea (Reitter,1898 – מהנדירים והיפים בקבוצה זו בארץ. הפעילות בסוף האביב קצרה יחסית ונראה שקשורה גם לאזורי מרעה. קיימים מופעי צבע שונים. בארץ מופיע תת-המין galathea  (הועלה בשנת 2012 למעמד זה לאחר שנמצא כי צורה זו אינה וריאציה אלא מאפיין קבוע באוכלוסיה המקומית). אצל הזכרים בתת המין המקומי השוליים של החזה לבנים. זו אוכלוסיה יחסית מבודדת ולאחר מספר השוואות שנערכו עם אוכלוסיות בסוריה ולבנון נראה היה שמדובר בתת-מין מקומי-ישראלי. התפוצה בכל האזורים ההרריים הצפוניים והרי יהודה. המין מופיע לרוב בצורה ספורדית, לא יותר מפרט בודד הנראה גלוי בשטח. דיווחים מצולמים של מין זה יתקבלו בברכה. מין זה קיים בארץ במופעי צבע שונים. 

נחושתנית הלבנט* – (Cetonia delegrangei  (Boucard,1893 – מין נדיר מאוד. פרטים מעטים נאספו עד היום מהחרמון, הגליל העליון, הרי יהודה ופרט בודד באזור השרון. פעיל בתחילת הקיץ. בלבנון המין נפוץ יותר. מראהו מתכתי יותר משל נחושתנית הקוצים, הוא שטוח ממנה, קטן יותר ולעתים מופיעים כתמים רוחביים לבנים בחלק התחתון של כנפי החפייה.

נחושתנית פלשת* –  (Aethiessa floralis  (Fabricius,1787 – תפוצתו של מין זה באזור החוף הדרומי. זו אוכלוסיה מבודדת הרחוקה משכנתה בצפון אפריקה. מתקיים ויכוח אם מדובר במין עצמאי ואנדמי. דומה מאוד לנחושתנית ארם נהרים. פעילותה בסוף האביב. הבוגרים נראים לרוב על קיפודן פלישתי. אורכו עד 21 מ"מ. 

נחושתנית ארם נהרים* – (Aethiessa mesopotamica  (Burmeister,1842 – נפוצה כמעט בכל הארץ בסוף האביב ובעיקר באזורי מרעה. לעתים נראים הבוגרים במספרים גדולים מאוד. אורכו עד 24 מ"מ.

נחושתנית מדברית* –  (Stalagmosoma albella (Pallas,1781 – מין קטן ונדיר מאוד. תפוצתו בנגב באביב. מעט פרטים נאספו עד כה ולא ידוע על הביולוגיה שלו דבר. דיווחים מצולמים יתקבלו בברכה. 

פרחית גדולה שעירה* – (Tropinota (Epicomentis) hirta suturalis (Reitter,1913 – המין הגדול מסוגו בארץ והכתמים הבהירים על כנפי החפייה עבים וגדולים יותר מיתר המינים. פעיל באביב על מצליבים ופרחים אחרים בכל חלקי הארץ.

פרחית שעירה מצוייה* – (Tropinota squalida pilosa (Brulle,1832 – המין הנפוץ מסוגו בארץ. תפוצתו כלל ארצית. פעיל באביב על מצליבים ופרחים אחרים. הבוגרים מצטיינים בוריאביליות גדולה בגודל, צבע השערות, צורת הכתמים ובכיסוי הגוף. חלק מהפרטים ללא שערות כלל. יתכן ומדובר בקבוצת מינים ולכן יש לבצע בדיקות בעתיד.

פרחית שעירה –  (Tropinota vittula (Reiche et Saulcy,1857 – מין זה נפוץ באזור החוף ובמרכז עד הרי יהודה. מאפיינו הבולט לעין – סידור הכתמים בשני טורים. רק בשנת 2010 זכה למעמד של מין עפ"י מאפיינים מורפולוגיים וביולוגיים (Sabatinelli, Rittner, Tauzin, 2010). 

פרחית ארוכת-ציפורן* – (Tropinota (Tropinota) ilariae (Dutto, 2007 – מין נדיר מאוד שתואר בשנת 2007 מפרט בודד שנאסף בטבריה. ידועים כעת מספר פרטים בודדים בלבד מדרום הר חברון, מחנה פילון, ירדן וסוריה.

פרחית אביגיל – (Oxythyrea abigail (Reiche et Saulcy,1857 – מין זה ידוע מאזור החוף. דיווחים מאזור הנגב ככל הנראה שגויים.

פרחית נקודתיים* – (Oxythyrea cinctella (Schaum,1841 – מין זה אינו נפוץ. תפוצתו בהרי יהודה, גליל עליון וחרמון.

פרחית נעמי* – (Oxythyrea noemi (Reiche et Saulcy,1856 – המין הנפוץ מסוגו בארץ. תפוצה כלל ארצית, פעיל אביב על פרחים שונים. לזכר בצידו התחתון 5 כתמים לבנים מכל צד ואילו לנקבה שלושה כתמים לבנים. 

(Protaetia mirifica koenigi (Reitter, 1894 – מין זה ככל הנראה אינו מצוי בארץ. דיווחים היסטוריים קודמים התבררו כשגויים (מיקום בסוריה). פרט בודד מצוי באוסף האב שמיץ ועליו מצויין ירושלים אך פתק זה צורף רק כעבור שנים ונראה שהפרט הגיע מצפון סוריה או טורקיה. יתכן שהמין יראה בארץ בעתיד אבל הסבירות לכך נמוכה.

P. mirifica koenigi (Reitter, 1894) – Although mentioned from Israel there are no actual specimens from this area.

Like the other members of their species, the Valgiinae are very small in size. Comparable to the size of copper coins, tungsten wedding bands or thimbles used for sewing. These insects also feed from materials decomposed from plants.

 דבורנית החרמון – Valgus hemipterus meridionalis Rössner, 2014 – מין קטן ונדיר באזורנו. תפוצתו בחרמון ובגליל העליון. פעיל במאי על פרחים שונים כגון מצליבים. לנקבה צינור הטלה הבולט מגופה.

Refferences:

Rittner, O., Sabatinelli, G. 2010. The Genus Oxythyrea, Mulsant in Israel. Israeli Journal of Entomology, Vol. 40., pp. 11-19.  

Sabatinelli, G., Rittner, O. & Tauzin, P. Tropinota vittula Reiche & Saulcy, 1856 is a good species. Lambillionea CX,1, Avril 2010 – Tome 1. 35-42.

Tauzin, P. & Rittner, O. 2012. Cetoniinae of the Levant, chorological general survey.  Le Coléoptèriste (supplement). pp1-72.