חיפושיות הזבל מהוות שתי תתי משפחות בתוך משפחת הזבליתיים (ראו גם דף "חיפושיות זבל קטנות"). חיפושיות אלו ניזונות מגללי יונקים (לא בהכרח בלעדית). טקסט זה עוסק בבני משפחת הזבליתיים אך חיפושיות הניזונות מגללים קיימות גם במשפחות אחרות. מרבית המינים מטילים את ביציהם בגללים ושם מתפתח הזחל. ההטלה נעשית לרוב מתחת לערמת הגללים או בכדור-זבל אותו מפרידה הנקבה וטומנת באדמה. בתהליך זה מפרידה הנקבה גוש מהערמה ומגלגלת אותו למקום "שקט" יותר בו אין תחרות (נקבות נוטות לחטוף כדורים מנקבות אחרות), אז חופרת הנקבה ומטמינה את הכדור באדמה בחדרון ומטילה את הביצה. במינים מסויימים חופרת הנקבה מסדרון תת-קרקעי ובו חדרים כאשר כל כדור זבל המכיל ביצה נשמר בחדר נפרד. לאחר סיום ההטלה נשארת הנקבה מתחת לקרקע ודואגת שלא יתפתח עובש על הכדורים ע"י טיפול מסור. הזחל מתפתח בתוך הכדור עד להתגלמות. לאחר מכן מגיחה החיפושית הבוגרת ויוצאת מהאדמה. הופעתם של הבוגרים מהאדמה כאילו יש מאין התפרשה אצל הפרעונים במצרים כאקט של בריאה. בנוסף לכך החיפושיות המגלגלות את הכדור הזכירו לפרעונים כיצד מגלגל אל השמש את השמש בשמים וכך הפכה חיפושית הזבל ליצור מיסטי. החיפושית (זבלית פרעה, ראו בהמשך בעמוד) הופיעה בתרבות המצרית על חותמות, תכשיטים ופריטים אחרים, בצורה זו זכתה לכינוי "חרפושית". פריטים רבים כאלה נמצאו גם בארץ, אם מקורם במצרים ואם נוצרו ע"י יהודים (השפעה מצרית). חרפושיות מופיעות בארץ בין השאר על חותמות של המלך חזקיה ומוטבעות על גבי ידיות של כדים (אדמיניסטרציית מיסוי) החל מהמאה ה-8 לפנה"ס (ידיות מוטבעות כאלה מכונות 'יד למלך').
בעמוד זה מוצגים כעת 19 מינים.
קרנפית ספרדית – Copris (Copris) hispanus cavolinii Petagna, 1792 – מין זה שמזכיר חיפושיות קרנף שייך למעשה לחיפושיות הזבל (שרבות מהן בעלות קרניים כשל חיפושיות קרנף). תפוצתו רחבה מאוד בארץ. אורכו 15-30 מ"מ.
(Gymnopleurus geoffroyi geoffroyi (Fuessly, 1775
Euoniticellus fulvus (Goeze, 1777)
זבלית דו-קרן – Bubas bubaloides Janssens, 1938
(Cheironitis furcifer (P.Rossi, 1792
Cheironitis pamphilus Ménétriès, 1849
Onitis ezechias Reiche et Saulcy, 1856
Onitis alexis Klug, 1835
זבלית ירוקה – (Onitis hemerosum (Pallas, 1771 – מין בעל תפוצה רחבה בארץ. הבוגרים לרוב בעלי צבע ירוק מתכתי אך קיימים גם בוגרים בגוומי כחול.
זבלית נקודה – (Ateuchetus semipunctatus (Fabricius, 1792 – מין זה גרם לבלבול רב באזורנו. פרטים שנאספו במרוצת השנים הוגדרו באופן שגוי כשלושה מינים שונים. לאחר בדיקה מעמיקה של כל הפרטים הידועים מהארץ הוברר שמדובר במין אחד ואילו השניים האחרים הוסרו מרשימת המינים של ישראל (Rittner, 2011)*. כרגע המין ידוע בעיקר מאזורי החוף של ישראל. הוא קטן יחסית לשאר המינים – 15-21 מ"מ ופעיל יום. 
זבלית קרנית* – Scarabaeus (Mesoscarabaeus) cristatus Fabricius 1775 – אורכו של מין זה 22-30 מ"מ. נחשב נדיר. תפוצתו באזור החוף הדרומי, אזור ים המלח, מדבר יהודה וצפון הנגב. המין נבדל בארץ מבני סוגו בקרן קטנה המבצבצת מראשו באזור שבין העיניים. המין פעיל לילה באזורי חולות.
(Scarabaeus (Scarabaeus) gangeticus (Castelnau, 1840 – אורכו עד 35 מ"מ. תפוצתו ככל הנראה רחבה. צולם ברמת הגולן.
זבלית עיראקית – Scarabaeus (Scarabaeus) irakensis Stolfa, 1938 – מין זה לא היה ידוע מישראל עד לאחרונה. פרטים שנאספו בשטח הנגב במהלך 2011 זוהו ע"י מחבר האתר כמין זה שתואר לראשונה מאיזור עיראק. פרטים נוספים התגלו לאחרונה גם בירדן וסביר שהוא מצוי גם באזור חצי האי סיני. המין דומה מאוד בגודלו ומאפייניו לזבלית פרעה וזיהוי מדוייק מחייב בדיקה גניטלית תחת בינוקולר. דמיון רב זה בין שני המינים גרם לטעויות זיהוי ולכן לא נחשב היה לידוע מישראל קודם לכן (פרטים בודדים נאספו מאז שנות החמישים וזוהו כזבלית פרעה.
זבלית פרעה – Scarabaeus (Scarabaeus) sacer Linnaeus, 1758 – הידועה מבנות סוגה בישראל. תפוצתו של מין זה בדרום הארץ והוא אינו נפוץ. בעבר התקיים גם לאורך החוף. ככל הנראה עם קום המדינה, הבנייה שלוותה בהפסקת שיירות הגמלים לאורך החוף נעלם המין מאזורים אלה. אורך הגוף 20-40 מ"מ.
(Scarabaeus (Scarabaeus) typhon (Fischer de Waldheim, 1823 – תפוצתו בארץ טרם נחקרה. ידוע מאזורים רבים ברחבי הארץ. 20-28 מ"מ.
זבלית שיננית – (Mnematidium multidentatum (Klug, 1845 – מין זה מקיים אוכלוסיות באזור החוף ובנגב. נבדל משאר המינים במספר הזיזים הבולטים מרגליו הקדמיות (מספרם עשוי להגיע לשמונה לעומת ארבעה בלבד ביתר בני הסוג בארץ). אזור החזה מנוקד בשקעים עדינים הבולטים לעין יותר מיתר המינים בני הסוג. הפרטים באוכלוסיה של אזור החוף קטנים מאלה של הנגב.
Sisyphus schaefferi boschnakii Fischer de Waldheim, 1824
Onthophagus (Palaeonthophagus) fracticornis (Preyssler, 1790)
Onthophagus (Palaeonthophagus) truchmenus truchmenus Kolenati, 1846