משפחת האייליתיים (Lucanidae) מונה למעלה מאלף ומאתיים מינים ברחבי העולם והיא משפחה קרובה של משפחת הזיבליתיים. הלסתות העליונות של הזכרים במשפחה זו התפתחו לאברים גדולים המשמשים כלי אחיזה וניגוח במאבקי זכרים על נקבות. צורתן של לסתות אלה ואופן השימוש בהן מזכירים במעט את קרניו של האייל ומכאן שמן של החיפושיות – חיפושיות אייל. לסתותיה של הנקבה לעומת זאת קטנות מאוד ומשמשות בעיקר לכרסום עצה.
מישראל ידועים שלושה מינים בלבד ומעט מאוד ידוע לנו אודותיהם עקב סגנון חייהם הנסתר ונדירותם:
איילית סורית – (Lucanus cervus (Linnaeus, 1758 –
האיילית הסורית (משפחת האייליתיים- Lucanidae) היא בין הגדולות והנדירות בחיפושיות ישראל. תפוצתו של מין זה כוללת את אירופה, טורקיה ואזור הלבנט כאשר ישראל היא גבול תפוצתו הדרומי ביותר. בעבר נחשבה האוכלוסייה המקומית לתת-מין בשם syriacus אך מעמד זה בוטל לאחרונה. עם זאת יתכן שהדבר ישתנה בעתיד שכן האוכלוסייה המקומית שונה מעט מהאוכלוסיות האחרות של מין זה. תפוצתו בישראל מוגבלת לאזור צפון הגולן, הגליל העליון, הר החרמון והר דוב. למרות המראה המאיים של הזכר הוא אינו יכול להזיק או לגרום לכאב. לסתות הנקבה לעומת זאת יכולות ליצור צביטה כואבת למדי. החיפושית הבוגרת מבלה חלק ניכר מזמנה על עצי אלון שם היא ניזונה משרף. כאשר נפגשים שני זכרים בקרבתה של נקבה התחרות בניהם דורשת הכרעה וזו נקבעת מיד כאשר הזכר הקטן בין השניים מוותר ועוזב. במקרה בו היריבים שקולים בגדלם נערך מאבק בין הזכרים המתרחש על העץ. חוקי המשחק פשוטים, כל אחד מהזכרים ינסה להגיע לאחיזה טובה של יריבו. ברגע שאחיזה זו הושגה מורם הזכר הנאחז עד שרגליו לא אוחזות בעץ יותר ואז הוא מושלך מטה. הזכר המובס אינו נפגע במהלך הקרב. פגיעתו של הזכר המובס בקרקע של אינה מהווה כל סכנה בשל משקלו הקל ושריונו הקשה והוא מיד פורש את כנפיו ומנסה את מזלו במקום אחר. חיפושיות אלו מעופפות בחודשי הקיץ בשעות שלאחר השקיעה ואילו במשך היום הן נחבאות מהעין. בשל שעת הפעילות ונדירותו המין כל מפגש איתו הינו חוויה מיוחדת. האוכלוסייה בצפון הגולן היא היחידה שמתקיים עליה מעקב כלשהו ונראה שמצבה אינו יציב. מידת הסכנה להמשך קיום המין אינה ברורה לגמרי אך נראה כי לפחות באזור הנחקר האוכלוסייה עומדת בפני איום הנובע ממחסור הולך וגובר במזון לשלב הזחל.
הנקבה מטילה את ביציה בעצה מרקיבה (בעיקר עצי אלון) הנמצאת בקרקעית היער ונראה כי עצה זו אינה מצויה בשפע. סריקות שנערכו ביערות הגולן הראו בבירור ירידה בכמות העצה המתאימה להטלה לאורך השנים. נפילת גזעים מתים וענפים לקרקעית היער היא הגורם להתחדשות העצה המרקיבה אך התחדשות זו נמנעת ככל הנראה עקב איסוף פיסות עץ מהקרקע לצרכי הסקה בכפרים סמוכים. חשוב לציין שעצים מרקיבים הם מצרך נדיר גם כך מכיוון שרק באזורים הצפופים של היער הצל מאפשר ריקבון מתמשך של העצה ושמירה על לחות.
הזכרים הנצפים בארץ לרוב קטנים מאוד כאשר רובם מגיעים לאורך צנוע של 45-55 מ"מ והדבר קשור למיעוט המזון בשלב הזחל. זחל שאוכל מעט יתגלגל לחיפושית קטנה יותר. רק אחוז קטן מאוד מהזכרים בארץ מצליחים לעבור את הגודל הממוצע כאשר ידוע רק פרט אחד מישראל שהגיע לאורך המכובד של 84 מ"מ (הפרט המצולם). בארצות רבות באירופה המין הוכרז כמוגן בשל ירידה במספר הפרטים הנצפים והיעלמותן של אוכלוסיות שלמות. במשך זמן ארוך היה מקובל לחשוב כי הסיבה היא אספני חיפושיות נלהבים שלא ידעו שובע. אולם היום כבר ידוע כי לא אספנות הביאה למצב הנוכחי אלא כריתה בלתי מבוקרת של יערות בכל אירופה ובעיקר – סילוק עצה מתה מקרקעית היער. כך החלו מאמצים לשמר את המין ע"י פיזור מכוון של עצה ביער ובמרחבים ציבוריים מתאימים. מאמצים אלו נשאו פרי במהרה ועודדו את התאוששותן של אוכלוסיות ואף את חזרתן לאזורים מהם נעלמו ובהם גם גנים ציבוריים. מאמץ מעין זה יועיל מאוד גם להמשך קיומו של המין בארץ אך לשם כך תידרש גם פעולת הסברה ואכיפה כנגד איסוף עצים להסקה, שאינו חוקי ממילא.
איילית קטנה – Dorcus paralelippipedus Linnaeus, 1758 –
שני מינים מהסוג ידועים לנו מישראל: Dorcus parallelipipedus ו- Dorcus peyronis.
מינים אלה טרם זכו לשמות עבריים. חיפושיות אייל אלה קטנות משמעותית מחיפושית האיילית הסורית. אורכה של החיפושית מגיע לכ-35 מ"מ בלבד. מינים אלה דומים מאוד זה לזה ונבדלים בעיקר בבליטה בצורת שן הנמצאת מאחורי עיניו של המין Dorcus peyronis, בליטה זו חסרה במין השני. שני המינים הללו מקיימים אורך חיים דומה. הדרן (=זחל) מתפתח בתוך חללים מרקיבים של גזעי עצים נשירים חיים. בארץ נמצאו הבוגרים לרוב בסוף עונת החורף בתוך חללי עצים ונראה שזהו זמן הפעילות של החיפושית הבוגרת. מינים אלה כמעט ולא נראים לעין וקשה מאוד לקבוע אם מדובר במינים נדירים או שהמפגש איתם נדיר בשל אורחות חייהם. גם במינים אלה לסתות הזכר מפותחות יותר מאלו של הנקבה אך אינם דומים בצורתם ללסתות המפותחות המאפיינות את חיפושית האיילית הסורית. לעתים קרובות נמצאים הדרנים של מינים אלה יחד עם דרנים של נחושתנית הקוצים ולעתים ניתן לראות גם את החיפושיות הבוגרות יחד עם הזחלים. הדבר מתרחש כאשר חיפושיות נחושתנית הקוצים כבר הגיחו מהגולם אך מחכות בפנים העץ לתחילת האביב.
עקב מיעוט תצפיות על כל אחד ממיני האייליתיים ישנה חשיבות גדולה לכל דיווח מהשטח.
