בעמוד זה מוצגים כעת 14 מינים.
משפחת המושיתיים (Coccinellidae), המוכרת גם בשם חיפושיות פרת משה רבנו, היא אחת ממשפחות החיפושיות המוכרות והקלות ביותר לזיהוי. גופן המעוגל וכנפי החפייה הצבעוניות שלהן הפכו אותן לחרקים אהובים ומוכרים ברחבי העולם. אף שמינים רבים אדומים או כתומים עם כתמים שחורים, במשפחה קיים מגוון רחב הרבה יותר של צבעים ודגמים, ובהם צהוב, קרם, חום ושחור.
למרות המראה המוכר, המושיתיים הם קבוצה מגוונת מאוד. מרבית המינים טורפים חרקים קטנים ואקריות, ולכן הם אויבים טבעיים חשובים של מזיקים חקלאיים. עם זאת, ישנם גם מינים הניזונים מצמחים או מפטריות, והתפקיד האקולוגי שלהם משתנה ממין למין.
מאפיינים וזיהוי
רוב המושיתיים הם חיפושיות קטנות בעלות גוף מעוגל או סגלגל, שחלקו העליון קמור מאוד. הראש מוסתר לעיתים בחלקו מתחת ללוחית החזה, והמחושים קצרים יחסית ובעלי התרחבות קלה בקצה.
כנפי החפייה הקשות מגינות על כנפי התעופה ועל הבטן. אצל מינים רבים מופיעים עליהן כתמים, פסים או דגמים צבעוניים. עם זאת, לא כל המושיתיים צבעוניים ובולטים: ישנם מינים שחורים או חומים כמעט לחלוטין, ואחרים בעלי גוון צהבהב או קרמי.
דגם הצבע עשוי להשתנות במידה ניכרת גם בתוך אותו מין. אצל מינים פולימורפיים ניתן למצוא פרטים בעלי צבעים שונים או מספר שונה של כתמים. לכן זיהוי על סמך צבע בלבד עלול להטעות. זיהוי מדויק דורש לעיתים בחינה של צורת הגוף, לוחית החזה, כנפי החפייה ומאפיינים מבניים נוספים.
המשפחה כוללת מינים בולטים שאורכם כמה מילימטרים לצד מינים זעירים שאורכם מילימטר או שניים בלבד. את המינים הקטנים ביותר קל לפספס במהלך חיפוש רגיל על צמחייה.
מחזור החיים וההתפתחות
בדומה לשאר החיפושיות, גם המושיתיים עוברים גלגול מלא הכולל ארבעה שלבים: ביצה, זחל, גולם ובוגר.
הנקבות מטילות בדרך כלל צברים של ביצים על עלים, גבעולים או משטחים אחרים בקרבת מקור המזון. הזחלים שבוקעים מהביצים שונים מאוד במראם מהבוגרים. גופם בדרך כלל מוארך ופעיל, ולעיתים הוא מכוסה בליטות או זיזים קטנים.
אצל מינים רבים הן הזחלים והן הבוגרים טורפים חרקים. הזחלים פעילים מאוד ומסוגלים לצרוך כמויות גדולות של טרף במהלך התפתחותם. לאחר שהזחל מגיע לגודלו הסופי הוא נצמד למשטח מתאים ומתגלם.
משך ההתפתחות משתנה בהתאם למין, לטמפרטורה ולזמינות המזון. בתנאים מתאימים ישנם מינים המסוגלים להשלים כמה דורות בשנה, בעוד שאחרים מוגבלים לעונת פעילות מסוימת. מינים מסוימים נכנסים גם לתקופות של תרדמה או ירידה בפעילות כאשר תנאי הסביבה אינם מתאימים.
תזונה וחשיבות אקולוגית
מרבית המושיתיים הם טורפים, אך מינים שונים מתמחים בסוגי טרף שונים.
מקורות מזון נפוצים כוללים:
- כנימות עלה: מינים רבים ניזונים מכנימות היוצרות מושבות גדולות על עלים ועל גבעולים צעירים.
- כנימות מגן וכנימות קמחיות: מינים אחדים מתמחים בטריפת חרקים אלה, והם חשובים במיוחד במטעים ובגינות.
- כנימות עש: ישנם מושיתיים זעירים הניזונים מכנימות עש, כולל השלבים הצעירים שלהן.
- אקריות: מינים מסוימים, בעיקר מהסוג Stethorus, ניזונים מאקריות צמחוניות.
למושיתיים חשיבות רבה במערכות אקולוגיות טבעיות, משום שהם מסייעים בוויסות אוכלוסיות של חרקים קטנים. פעילותם הטורפת חשובה גם בחקלאות, שבה משתמשים במינים מסוימים להדברה ביולוגית.
עם זאת, לא כל המושיתיים טורפים. למשל, מינים אחרים במשפחה עשויים להיזון מפטריות המתפתחות על פני הצמחים. המגוון הזה הופך את המשפחה למעניינת במיוחד: שני מינים בעלי מראה דומה עשויים למלא תפקידים אקולוגיים שונים לחלוטין.
המושיתיים בישראל
בישראל קיימת חברת מושיתיים מגוונת. ניתן למצוא נציגים של המשפחה בשטחים חקלאיים, בגינות, במטעים, בצמחייה ים-תיכונית ובבתי גידול טבעיים נוספים.
רשימה מדעית חשובה שפרסמו הלפרין, מרקל וקהת בשנת 1995 כללה 72 מינים מישראל ומהאזורים הסמוכים לה אך מאז המספר המינים הידועים בארץ הלך וגדל.
התנהגות עונתית מעניינת: מושית השבע
אחת הדוגמאות המעניינות להתנהגות של מושיתיים בישראל היא התנועה העונתית של מושית השבע, Coccinella septempunctata.
עם עליית הטמפרטורות בחודש מאי, החיפושיות נעות לעבר אזורים הרריים וקרירים יותר. שם הן מסתתרות בין הצמחייה, מתחת לאבנים ובסדקי סלעים, ומבלות את תקופת הקיץ החמה במצב של תרדמת קיץ (Aestivation). ריכוזים גדולים וזמניים תועדו בחרמון, בהר מירון ובאזורים הגבוהים של השומרון והרי יהודה. עם הגשמים הראשונים החיפושיות שנותרו בחיים חוזרות לפעילות ומתפזרות בחיפוש אחר כנימות.
המושיתיים והדברה ביולוגית בישראל
למושיתיים יש היסטוריה ארוכה של שימוש בהדברה ביולוגית בישראל. מינים אחדים הוחדרו או שימשו לצמצום אוכלוסיות של מזיקים חקלאיים, ובעיקר כנימות מגן, כנימות קמחיות וכנימות עש.
מתי ניתן למצוא מושיתיים בישראל?
עונת הפעילות משתנה בין המינים. מושיתיים רבים בולטים במיוחד בחודשים הקרירים והגשומים ובאביב, כאשר הצמחייה מתפתחת ואוכלוסיות הכנימות גדלות.
מינים אחרים קשורים לצמחי פונדקאי או לסוגי טרף מסוימים, ולכן ניתן למצוא אותם בתקופות שונות של השנה. את המינים הזעירים ביותר קשה לאתר ללא בדיקה מדוקדקת של עלים, ענפים ומושבות של כנימות מגן או כנימות עש.
דרך טובה לחפש מושיתיים היא לבדוק צמחים שעליהם נמצאות כנימות עלה, כנימות קמחיות או כנימות מגן, וכן צמחייה פורחת ושיחים. חיפוש על צמחי הפונדקאי של המינים הצמחוניים עשוי לחשוף גם נציגים פחות מוכרים של המשפחה.
תת-משפחה Scymninae
Scymnus subvillosus (Goeze, 1777)
Cryptolaemus montrouzieri Mulsant, 1850
תת-משפחה Epilachninae
מושית הדלועיים (Henosepilachna argus (Geoffroy in Fourcroy 1785
רוב האנשים מקשרים מושיתיים לטריפת כנימות, אך מין זה ממחיש שלא כל בני המשפחה הם טורפים. מין זה ניזון מעלים של צמחים המשתייכים בעיקר לסוג Bryonia. בישראל הוא תועד באזור הים-תיכוני, בין היתר בסביבת קיבוץ נצר סרני. הן הבוגרים והן הזחלים ניזונים מצמח הפונדקאי, וניתן למצוא את המין בחיפוש על צמחיית בר שבה גדלה בריוניה מטפסת, Bryonia cretica.
תת-משפחה Coccinellinae
(Psyllobora bisoctonotata (Mulsant
מושית השבע Coccinella septempunctata Linnaeus, 1758
מושית ה-14 (Propylea quattuordecimpunctata (Linnaeus, 1758
מושית ה-18 (Myrrha octodecimguttata (
מושית קטנה Cheilomenes propinqua nilotica Mulsant
מושית ה-13 (Hippodamia variegata variegata (Goeze, 1777
מושית אסייתית Harmonia axyridis (Pallas, 1773)
(Harmonia quadripunctata (Pontoppidan, 1763
(Oenopia conglobata (Linnaeus 1758
Scymnus (Pullus) suturalis Thunberg, 1795
תת-משפחה Chilocorinae
(Exochomus nigromaculatus (Goeze, 1777
Scientific references
-
Halperin, J., Merkl, O. & Kehat, M. (1995). An annotated list of the Coccinellidae (Coleoptera) of Israel and adjacent areas. Phytoparasitica, 23(2), 127–137. Publication details.
-
Mienis, H.K. & Mienis, D. (2019). Records of the Bryony ladybird Henosepilachna argus from kibbutz Netzer Sereni and its vicinity in Israel. Natural History and Other Notes, 23: 7–12. Read publication.
-
Mienis, H.K. & Mienis, D. (2021). Ladybird beetles (Coccinellidae) in kibbutz Netzer Sereni, Israel 2. Natural History and Other Notes, 29: 12–16. Read publication.
-
Mienis, H.K. & Mienis, D. (2021). Ladybird beetles (Coccinellidae) in kibbutz Netzer Sereni, Israel 3. Species belonging to the subfamily Scymninae (Part 1). Natural History and Other Notes, 30: 3–7. Read publication.
-
Mienis, H.K. (2023). Differences in the temporary concentrations of the Sevenspotted ladybeetle Coccinella septempunctata in Israel and the Netherlands. Natural History and Other Notes, 38: 11–14. Read publication.
-
Rittner, O. & Nir, A. (2013). First record of Myrrha octodecimguttata (Coleoptera: Coccinellidae) and Epuraea ocularis (Coleoptera: Nitidulidae) from Israel. Zootaxa, 3609(3), 349–350. Read publication.


















