פרפראי ישראל בספרות המוקדמת

מטבע הדברים חקר הפרפרים והעשים בישראל החל עוד בטרם הקמת המדינה. המחקר המודרני מבוסס על תשתית רחבה שהתחילה במסעות מחקר לאזורנו במהלך המאה ה-19 והמשיכה דרך החוקרים העבריים הראשונים כמו ישראל אהרוני, שמעון בודנהיימריעקוב פלמוני, טוביה קושניר ואחרים. הללו היו המקומיים הראשונים שעסקו באיסוף ובהגדרה והידע הנשען על עבודותיהם הוא רב מאוד ומשמש מקור מידע חשוב עד היום.

על משלחות המחקר המוקדמות יבוא פרק נוסף.

ספר הפרפרים הראשון שראה אור בישראל היה 'פרפרים בארץ' מאת אברהם סלומון, אשר היה סופר ילדים. הספר יצא בשנת 1929 וכלל איורים בצבע של פרפרים ועשים הנפוצים בישראל. מבחינה ויזואלית הייתה זו התחלה יפה. הספר אמנם לא שימש מגדיר מקיף אך בהחלט היווה חוויה אסתטית ראשונה מסוגה בנוף המקומי (הדפסה בצבע) שלא תחזור על עצמה אלא רק כעבור כמה עשרות שנים.

Parparim baaretz 1

 

בשנת 1935 יצא הספר 'בני שמש' שנכתב ע"י בודנהיימר ואהרון קצ'לסקי (לימים קציר). זהו למעשה מגדיר הפרפרים הראשון בארץ (והוא כולל גם זחלים וגלמים). הספר התבסס בעיקר על אוסף הפרפרים והעשים של ישראל אהרוני, שנחשב לראשון במעלתו באוספי הפרפראים באותה התקופה. היו אלה הגדרותיו של אהרוני שמשו כבסיס לספר זה. אהרוני היה שולח פרפרים דרך קבע למומחים באירופה ורבים המינים שתוארו למדע מאזורנו בזכותו. אהרוני נחשב בעיני רבים ולא מעט בצדק לזואולוג העברי הראשון. בספרו בשני הכרכים 'זכרונות זואולוג עברי' הוא מביא חוויות רבות ובניהן מידע מעניין על הדרך בה התנהל בתחום הפרפרים מול החוקרים האירופאים. סוחר חרקים מקומי נוסף ששלח חומר לאירופה היה פאולוס. בינו ובין אהרוני נרקמה מערכת יחסים סבוכה ומלאת סיפורים שיובאו בפרק נפרד.

Benei shemesh 1

 

באוגוסט 1936פרסם דר' פאול רייך כתבה ראשונה בעברית ובה שיטות לאיסוף פרפרים ועשים ביום ובלילה. כתבה זו התפרסמה בעיתון 'הטבע והארץ'. פאול רייך היה רופא צבאי וחוקר פרפרים (התמקד בתת-משפחת הדובוניים) מגרמניה שעלה ארצה והשתקע כרופא ילדים. לפני מותו חזר לגרמניה והשאיר אחריו אוסף פרפרים ועשים עולמי עצום (14,000 פרטים לערך) המהווה עד היום את אחד החשובים שבסוגו.

Teva vaaretz 1936

 

בשנת 1937 פרסם דר' רייך שתי כתבות נוספות בעיתון 'הטבע והארץ' על פרפרים. במרץ 1938 פרסם כתבה נוספת ובה פירט את השיטות להכנת אוסף פרפרים ואופן סידורם באוסף. בתקופה חלוצית וסוערת זו שבין שתי מלחמות עולם אין זה מובן מאליו שתחום שולי מעין זה זוכה לכתבות מעין אלה. בהמשך ארגן רייך תערוכת פרפרים שמשכה קהל רב ונכחו בה חלוצי מחקר הזואולוגיה של ישראל.

Teva vaaretz 1938

 

בשנת 1937 פרסם בודנהיימר במצרים את רשימה מלאה של עולם החי בישראל – Prodromus faunae Palestinae. עבודה זו היא אבן דרך משמעותית בחקר הזואולוגיה המקומית והיא עדיין מצוטטת היום במאמרים רבים. כאן מופיעה לראשונה גם רשימה ארוכה מאוד של מיני הפרפראים בישראל. עבודה מקיפה זו התבססה גם על ספרות ישנה יותר שכללה תחת המונח פלשתינה גם את המדינות השכנות ("סוריה רבתי") ולכן מופיעים ברשימה זו גם מינים שאינם חלק מגבולות המדינה המודרנית. זו הפעם הראשונה והאחרונה שמתפרסמת רשימת מינים המקיפה את כל עולם החי שבשטחי הארץ. זהו אינו מגדיר ואין איורים אך זהו הבסיס לכל עבודה פאוניסטית שתיעשה מאוחר יותר בישראל.

Bodenheimer

 

בשנת 1948 מפרסם ביטינסקי-זלץ ספרון בן 127 עמודים בשם 'ציד חרקים וסידור אוסף'. אמנם מגדיר ממש אין פה אך מעבר לנושאים הטכניים מובאים גם קטעי יומן מסעות איסוף בארץ.

מגדירים נוספים יצאו במסגרת סדרת מגדירים שהופיעו ב'טבע וארץ' והודפסו גם בנפרד מהעיתון עצמו. בניהם נמצא את 'מגדיר לצבעוניים וללבנינים' (1964) וכן את 'מגדיר לרפרפים', שניהם נכתבו ע"י אליעזר קמין ונערכו ע"י פרופ' שולוב. אלה היו המגדירים הראשונים שירדו לרמת המשפחה והציגו את כל המינים הידועים באותה התקופה. שמות מינים העבריים וכן המדעיים עברו שינויים רבים מאז אך ניתן לזהותם בקלות עפ"י התמונות. 

Magdir lavninim

עותק מגדיר הרפרפים המוצג פה ניתן לחוקר הפרפרים יצחק אייזנשטיין ע"י קמין (ראו הקדשה) ויצחק אייזנשטיין העבירו בערוב ימיו לכותב שורות אלה. כך עוברות עבודות רבות מיד ליד למשמורת למען הדורות הבאים וההקדשות המופיעות משמשות לעתים מעקב היסטורי על החלפת ידיים וגם שארית נוסטלגיה.
Magdir lerafrafim 1

 

כתיבת תגובה